סיפורו של “שפריר-1”
טיל אוויר-אוויר ראשון שפותח עם רפא"ל
חיים סלעימבוא
התנעה והקמת צוות הפרויקט
ראש הפרויקט, הלל בר-לב, עלה מארה”ב, שם שימש כטייס בצי האמריקני, למד פיזיקה ואלקטרוניקה ורכש ניסיון מעשי בחברת HUGHES.
בשלהי 1957 נקלט הלל ברפא”ל בתחום מחקר מערכות במסגרת זו הוזמן הלל לניסוי טיל ה”לוז”. שם פגש את רב-סרן בני פלד, שהעיר: “ראה על מה בזבזים כסף_אנחנו צריכים טיל אוויר-אוויר..” בהמשך הפגיש בני את הלל עם מפקד חיל-אוויר הנכנס, האלוף עזר ויצמן, שתמך גם הוא בנושא.
לאחר ששכנע את הנהלת רפא”ל, ועוד לפני שהתקבלה תגובה פורמלית מחייבת מצה”ל, מונה הלל באפריל 1959 לעמוד בראש צוות עובדים מצומצם לקידום הפיתוח, וגם קיבל מהנהלת רפא”ל מימון ראשוני להתנעת הפיתוח. בכירי הצוות היו: יוסף סיני – מהנדס המערכת ומהנדס מכונות ראשי, שהנהיג את השימוש בסרוו פניאומטי להיגוי הטיל; יעקב מאירי – מהנדס אווירונאוטיקה, שהתמודד לראשונה ברפא”ל עם היגוי קדמי בטיל; אברהם אנושי -מהנדס האלקטרוניקה הראשי בפרויקט, אשר שלט היטב בטכנולוגיות טרנזיסטורים ומעגלים מודפסים, שאותם הכיר מניסיונו בארה”ב.
אריה פרץ – מהנדס במחלקת הנעה, בעל ניסיון קודם בפיתוח מנועים מוצקים.
על דיונים והחלטות
תיכון מוקדם
ב- 30 בדצמבר 1959 הופצה הוראת הפיתוח על ידי אהרון (אולק) נחשון – ראש אג”ם/אמל”ח של צה”ל התיכון המוקדם של פיתוח מערכת הנשק כלל כבר את המכלולים העיקריים (איור 3) שכולם היו באותה עת חידושים ברפא”ל: יחידת הנחיה המבוססת על ראש ביות אינפרא-אדום, מנוע רקטי ייחודי בעל שתי רמות דחף ומערכת היגוי קדמית מונעת על ידי סרוו פניאומטי בשיטת PWM, לאחר השיגור תוכנן הטיל להתביית אל להבת מנוע הסילון באמצעות עין ביות רגישה לחום. משקלו המתוכנן של הראש הקרבי (רש”ק) היה 3.5 ק”ג בלבד. כיוון שהתכן הניח פגיעה פיזית במטוס, ללא צורך במרעום קרבה. מיקומו של הרש”ק נקבע מאחור, משום שטרם ידעו כי רצוי שימוקם בקדמת הטיל, כדי שיתפוצץ ליד תא הטייס.
בטילי הניסוי נכללה מערכת טלמטריה, וזו נקבעה זמנית במקום שנועד לרש”ק. הלל זיווד את הטיל בצינור אחד, כי חשב שהטיל יקרוס אם ייּבנה משני מקטעים. את המנוע והרש”ק היו מרכיבים מאחור, ואת יחידת ההנחיה מלפנים. אורי פילוסוף נשאר לילה אחד, חתך את הצינור לשניים, ריתך מחבר, הניח את הטיל על שתי נקודות והעמיס את המחבר. כאשר הלל הגיע בבוקר, התיישב אורי על הצינור ושכנע בחוזקו.
פיתוח המכלולים
יחידות ההנחיה הראשונות, שיוצרו לצורך ניסויים מעבדתיים, כללו מערכת פניאומטית, ראש ביות, ואלקטרוניקה. ייצורן הסתיים בספטמבר 1959 ובאמצעותן נערכו בדיקות עקיבה אחרי מטרות סטטיות על הקרקע. במקביל פותח המנוע הרקטי, ונוסו באופן סטטי כ-50 מנועים. כמו כן פותחה בתחום קומוניקציה מערכת טלמטריה מיוחדת לצורכי ניסויי ירי באחד הביקורים של דוד בן-גוריון בפרויקט הדגים לו מנכ”לו, שמעון פרס, את שראה בביקור קודם: הוא הצית סיגריה והראה שראש הביות התרמי עוקב אחריה…
מ”עקרב” ל”שפריר”
מאחר שהראש הקרבי (העוקץ) נקבע בקצהו האחורי של הטיל, החליט הלל לכנותו “עקרב”. בינואר 1960 החליט דוד בן גוריון לבטל את הכינוי “עקרב” ולקרוא לטיל “שפריר” ככתוב בספר ירמיהו (מ”ג, י-יא): “ונוטה את שפרירו עליהם והכה את-ארץ מצרים, אשר למות למות, ואשר לשבי לשבי, ואשר לחרב לחרב.
ניסויי סימולציה מעבדתית
ניסויי ירי בארץ ובצרפת
האב-טיפוס שנבנה ב-1959 שימש כבסיס לבניית דגמי “שפריר-1” לניסויי ירי. ניסויי “עמוד השחר”, שהחלו ביולי 1960 נועדו לבדוק את פעילותן המשולבת של כל מערכות ה”שפריר” בירי על מטרה קרקעית. המטרה הורכבה משלוש רשתות ברזל שחוממו במבערי גז. במטוס שיועד לניסויים הותקן מוניטור אשר נתן לטייס אות (אקוסטי או חזותי) על קליטת המטרה על ידי ראש הביות. שיטה זו משמשת עד היום.
ב- 1961 נערכה בארץ סדרה של שיגורים כנגד נורים מוצנחים, שנמשכה ב-1962 כנגד מטרות בלתי מתמרנות והסתיימה בשבע פגיעות במרכז הלהבה.
היות שלא היו בארץ מטרות מתמרנות מסוג מטוסים ללא טייס (מל”ט), נערכה סדרה שנייה של שיגורים בצרפת (ינואר-מרס 1963) כנגד מטרה מתמרנת (מל”ט צרפתי מדגם CT-20). ניסויים אלה בוצעו בשדה הניסויים Ile de Levant של הצי הצרפתי. שדה ניסויים זה שוכן על חציו של אי קטן בריוויירה הצרפתית, וחציו השני משמש כמושבת נודיסטים. למותר להזכיר כמה מעברים היו בגדר המפרידה בין הבסיס של הצי למושבה… הניסוי בצרפת התבסס על ארבעים “שפרירים” מקדם-הסדרה שיוצרה ברפא”ל (איור 4)
ארבעה שיגורים מוצלחים מתוך חמישה הציגו את יכולתו של ה”שפריר” ליירט מטוס סילון שאינו מתמרן. שני טילים נוספים, ששוגרו כנגד מטרות מתמרנות, פעלו – אבל החטיאו את המטרה. באנליזות ובסימולציות, שבוצעו בארץ על ידי אליעזר שן ואורי פלד בעקבות הניסויים בצרפת, התברר שהסיבה להחטאות היא גלגול מושרה של הטיל בעת תמרונו. התופעה תוקנה על ידי תוספת מרסני גלגול במייצבים (Rollerons), את ההחטאה הנותרת של מטרים בודדים פתר הלל בסיועו של חיים מגן, שפיתח מרעום קרבה אלקטרו-אופטי. כל ניסוי ציין רגע שיא של עבודה רבה ומאומצת שנעשתה בפרויקט וצומת להפקת לקחים להמשך הפיתוח.
ייצור סדרתי והצטיידות
ב-27 בדצמבר 1962 החליט חיל האוויר לרכוש טילי “שפריר-1” לשימוש מבצעי. ההחלטה היוותה ציון-דרך חשוב בפרויקט. לפי מדיניות משרד הביטחון באותן שנים, ובניגוד לעמדת רפא”ל, יוצרו הטילים המבצעיים במפעלי התעשייה הצבאית בניצוחו של ניצן הלוי. עוד בטרם הסתיימו ניסויי הפיתוח של הטיל בשנת 1964 נקלטו ראשוני הטילים במערך היירוט של חיל האוויר.
ניסיון מבצעי
מבחינה מבצעית לא ענה “שפריר-1” על כל הציפיות שתלו בו: במהלך שירותו המבצעי התגלו בו בעיות ניהוג שלא נחזו בזמן תכנונו,והתברר שמטען הראש הקרבי היה קטן מדי. כמו-כן התברר כי הידע הבראשיתי,שהיה קיים בחיל האוויר ביחס לתורת הלחימה בטילים בקרבות אוויר, לקה בחסר.
כל אלה הנחילו אכזבות קשות. אולם במהלך פיתוח הטיל, ייצורו והשימוש המבצעי בו, נוצרו הכלים והונחה התשתית לפיתוח הטכנו-מבצעי של הדורות הבאים של טילי אוויר- אוויר מתוצרת רפא”ל, שזכו להצלחות רבות בתולדות הלוחמה האווירית. ניתן אפוא לסכם שתרומתם העקיפה של טילי “שפריר-1” לחיל האוויר, ובאמצעותו לביטחון ישראל, הייתה מרובה, שתפורסם כפי שיודגם בכתבה על “שפריר-2” בגיליון הבא.
ציטוט טייסי חיל האוויר
אל”מ (מיל’) יעקב אגסי (טייס הניסוי ברוב טיסות הפיתוח של “שפריר-1″): ” הרבה תהילה לא הייתה ל”שפריר-1″ נהפוך הוא, היו עליו בדיחות, העליבו אותו ולעגו לו, אבל הוא האבא והסבא של הילדים המוצלחים שפריר-2, פיתון-3, פיתון-4, פיתון-5 הגֵנים היו גנים טובים.
מדברי שלושת הטייסים אשר הפילו מטוסי אויב באמצעות “שפריר-1”:
– איתמר נוינר :“פתאום המיג ה-21 מיישר והופך ימינה… כהרף עין אני שם כוונת, מקבל קליטה בטיל ומנורה כחולה – ומשגר! טיל שפריר-1 יוצא לדרך. אבל אני מכיר את השפריר-1 ולא סומך עליו, לאחר שאיכזב אותי במלחמת ששת הימים. אני משגר מיד טיל שני. הטיל הראשון מתביית יפה, רץ לכיוון זנב המיג ומתלכד עימו.”
– רן פקר :“תוך זמן קצר ראיתי את אחת התמונות המדהימות שראיתי אי-פעם בכל 27 שנותיי בתעופה הצבאית – מחזה שלבטח לא במהרה יישכח – השפריר, שנראה כעיפרון דק וחד, סגר על המיג וחדר בדיוק לצינור הפליטה של המטוס. כשנייה לאחר מכן הייתה התפוצצות אדירה, כשאני נמצא בערך בטווח של 600-700 מטר בצד שמאל ומאחורי המיג. המיג פשוט נעלם!”
-אורי ליס :“פיתוח שפריר-1 הנו דוגמה מצוינת למכלול תכונות שמאפיין אותנו כישראלים: חזון, יוזמה,יצירתיות, חוצפה וכישרון, הן מדעי והן אלתורי. העובדה שמספר אנשים, שניתן לספור אותם על אצבעות שתי ידיים, מחליטים להרים פרויקט כזה, אז, ללא תשתיות, היא מרתקת. הצלחתו של השפריר היא בהכנסת רגל בדלת לתחום טילי אוויר-אוויר.”
