דרושים אנשי מולטיטק
בעידן הטכנולוגי החדש-נדרש שינוי מהותי בהרכב צוותי הפיתוח ובהכשרה של העומדים בראשם. מגמות אלו כבר נצפו בדו"ח עתיד התעסוקה של הפורום הכלכלי העולמי לשנת 2020. האם אתם חלק מהמפיכה? המדריך להייטקיסט החדש>
אם בעבר היו הפיתוחים הטכנולוגיים, יחסית שטוחים ומבוססים על דיסציפלינה אחת או שתיים, היום העולם פונה יותר ויותר למודל של מערכות מורכבות אשר דורשות הבנה מעמיקה בתחומים מגוונים. עבור העוסקים בתחומי הטכנולוגיה, המשמעות היא שהם יצטרכו להרחיב את הידע והמיומנויות שלהם הרבה מעבר למקצועות הליבה שלמדו באקדמיה, לתחומים נוספים כמו מדעי המוח, תהליכי קבלת החלטות, פסיכולוגיה, אלגוריתמיקה ועוד.
מגמות אלו אף צפו בדו”ח עתיד התעסוקה של הפורום הכלכלי העולמי לשנת 2020. מן הדו”ח עולה כי 50% מכלל העובדים יזדקקו ללמידה מחדש של מיומנויות עד 2025, ככל שיאומצו טכנולוגיות חדשות. הדו”ח אף ציין את “ההפרעה הכפולה” בשוק התעסוקה שנוצרה כתוצאה מהאצת האוטומציה לצד המיתון שיצרה מגפת הקורונה, והוא מדגיש כי ההפרעה הטכנולוגית הזו יכולה לספק את המפתח ליצירת תפקידים נוספים, ולסייע לנו ללמוד מיומנויות חדשות.
“ההנחה היא, שמי שרוצה לקחת חלק בהובלת התעשייה קדימה בעשור הקרוב, לא יוכל לעשות את זה רק בזכות מקצוע הבסיס איתו הגיע. הוא יהיה חייב ‘לדבר מספר שפות'”, אומרת טל קורונל, ראש מערך הגיוס והקריירה של חברת רפאל, “מקצוע הליבה שלו יהיה הבסיס איתו הגיע וממנו התחיל, אבל הוא יהיה חייב להבין ולהתממשק עם מקצועות נוספים”.
טל מסבירה כי “מורכבות המערכות והמשימות שעומדות בפני אותם צוותים דורשות מהם לפתח מיומנויות וכישורים שקודם לכן, כשעסקו רק ב’שפת המקור’ שלהם, פחות נדרשו להם”. מעבר לכך מכנה טל את העידן הנוכחי כ”עידן המולטיטק” ואת עובדי ההייטק של המחר, כאנשי מולטיטק, בהתאם.
מהם אותם כישורים חשובים שנדרשים על מנת להצליח בעידן המולטיטק?
- סקרנות בכלל, וסקרנות טכנולוגית בפרט – מי שרוצה להצטרף לחברות המולטיטק צריך להיות סקרן מיסודו ובעל תשוקה לשאול שאלות וללמוד עוד ועוד תחומים, לאו דווקא טכנולוגיים.
- גמישות מחשבתית / דפוס מחשבה מתפתח (Growth mindset) – זהו תהליך שנמשך לאורך כל החיים (במסגרות פורמליות לצד למידה עצמאית) והוא מספק כלים לפיתוח אישי, משפר את היכולת להשתלב ולהתפתח ומאפשר מעבר בין תחומי עניין ועיסוק. עובדים נדרשים להתאים את סט הכישורים שלהם לעולם העבודה המשתנה ומעסיקים מחפשים עובדים המסוגלים להסתגל במהירות לשינויים ולהתמודד עם אתגרים מורכבים.
- יכולת למידה מהירה- לצורך הסתגלות לטכנולוגיה שמתפתחת בקצב מטורף ומחייבת ללמוד וליישם טכנולוגיות וכלים חדשים כל הזמן.
- חשיבה יצירתית (חשיבה מחוץ לקופסה) – יצירתיות תמיד מביאה ערך מוסף. אבל בפיתוח מערכות מולטי-דיסציפלינריות, החשיבה היצירתית נדרשת גם באינטגרציה של התחומים ולכן זה מורכב יותר.
- יכולת לעבוד מול ריבוי ממשקים – הפיתוח שלך אף פעם לא עומד stand alone. מספר הממשקים וצוותי העבודה המולטי-דיסציפלינריים הוא רב, ואתה צריך לדעת איך להתנהל חכם בתוך המטריצה המורכבת הזאת.
- ניהול קשרים ותקשורת בין אישית (“בינה חברתית”) – מיומנות זו משלימה את הסעיף הקודם. זו היכולת לחבור לאנשים אחרים באופן ישיר ובלתי אמצעי, ולבנות מולם יחסי אמון. מדובר ביכולת להקשיב, להיות אסרטיבי ואותנטי.
“ברור לנו שלא כולם מגיעים עם סט הכישורים הזה מהבית, אבל עצם ההשתלבות והניסיון שהם יצברו בארגונים שעוסקים בפיתוח מערכות מורכבות יעשיר את ניסיונם ויוסיף כישורים והתנסויות לסל הכישורים הקיים איתו הגיעו”, מסכמת טל.
מגמות אלו אף נצפו בדו"ח עתיד התעסוקה של הפורום הכלכלי העולמי לשנת 2020. מן הדו"ח עולה כי 50% מכלל העובדים יזדקקו ללמידה מחדש של מיומנויות עד 2025
מי שחווים על בשרם את השינויים והמגמות החדשות של עולם המולטיטק הם העובדים המומחים של רפאל. בואו נכיר אותם קצת יותר מקרוב:קחו למשל את החוקר יפתח העובד כעת על פרויקט של תכנון וייצור מערכת ייחודית המורכבת ממספר גלאי קרינה קוסמית שמסוגלים לשקף את תת הקרקע, בדומה לתצלום X-Ray רפואי. “על אף שמקצוע הליבה שלי הוא פיזיקה (PhD), הרי שלצורך העבודה על הפרויקט נדרשת ממני הבנה במספר רב של דיסציפלינות נוספות כמו הנדסת מכונות, הנדסת חומרים, הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, תוכנה, FPGA, וכימיה”, הוא אומר.
יפתח מתאר מצב בו מהנדס אלקטרוניקה יתכנן את המעגל האלקטרוני הטוב ביותר אשר יעמוד בכל הדרישות החשמליות הפונקציונליות, אולם ללא תשומת לב מצדו של מהנדס מכני, המעגל עלול להתפרק תחת עומסים כאלו ואחרים
כיצד משלבים את כל הדיסציפלינות המגוונות הללו, במהלך עבודה משותפת?
“הדינמיקה של שילוב הדיסציפלינות צריכה להיעשות בעדינות, והיא מצליחה רק כאשר כל הגורמים המעורבים מסגלים מידה לא מבוטלת של ענווה. קל מאוד לשגות ולהעריך לא נכון את רמת המורכבות הנדרשת בעבודה בתחום אחר משלך, ומעבר לכך, גם המומחה הגדול ביותר בתחומו עלול לפספס, במיוחד באזור התפר שבין הדיסציפלינה שלו לאחרות”.
כדוגמה, יפתח מתאר מצב בו מהנדס אלקטרוניקה יתכנן את המעגל האלקטרוני הטוב ביותר אשר יעמוד בכל הדרישות החשמליות הפונקציונליות, אולם ללא תשומת לב מצדו של מהנדס מכני, המעגל עלול להתפרק תחת עומסים כאלו ואחרים או לחמם יתר על המידה את יתר המערכת. “הבעיה הופכת מורכבת אף יותר, אם משולבים במערכת גם חומרים מיוחדים עם דרישות אזוטריות קשוחות”. הוא מציין.
מדוע לדעתך הכרחי כיום, להבין במספר תחומים מעבר למקצוע הליבה שלך?
“כאשר תוחמים את הידע לתחום אחד בלבד, לא ניתן לייצר מערכות מורכבות. בפיתוח התיבה הפשוטה ביותר נדרש ידע ומומחיות באלקטרוניקה, מכניקה, חומרים, ובדרך כלל גם בתוכנה מסוג כלשהו. לכן אם רוצים להתקדם ולהוביל פיתוח של משהו משמעותי וגם להבין את ההקשר הכללי של תתי הרכיבים, נדרשת הבנה גם בדיסציפלינות אחרות ממקצוע הליבה שלך. באופן טבעי, אדם לא יכול לשלוט בכל הדיסציפלינות במידה שווה ומקצוע הליבה תהיה הרגל החזקה ביותר שלו, אך הבנה מספקת גם בתחומים נוספים תאפשר הבנת צרכי המערכת בצורה טובה יותר ולבסוף גם לפיתוח מוצרים טובים בהרבה”.
על החשיבות בהרחבת הידע והכישורים לתחומים נוספים כיום, הוא מציין כי “בראייתי, אחד היתרונות הגדולים של רפאל הוא בעיסוק המערכתי. החיבור למערכת, הבנת יחסי הגומלין בין הדיסציפלינות השונות וה- trade off המערכתיים הם חלק מהותי ביכולת ההשפעה שלי כמהנדס, על המערכת ועל הביצועים שלה. מהנדס שרואה ומבין את התמונה המלאה, יידע להציע פתרונות מותאמים, יעילים ופרקטיים אשר יניבו מערכת טובה ואמינה יותר”.
עובד אחר הוא תומר המשמש ראש מחלקת עיבוד אות ואלגוריתמים ומקצוע הליבה שלו הוא הנדסת חשמל ומחשבים. הפרויקט עליו הוא עובד הוא מערכת מכ”ם לגילוי ועקיבה אחר מטרות המותקנת על טיל ומשמשת חלק מהותי בתהליך הביות של הטיל אל המטרה. תומר מציין כי גם בפרויקט זה משתלבות דיסציפלינות שונות דוגמת פיתוח חומרת RF ואנטנות, פיתוח תוכנה, מכניקה, ובקרה. “הפרויקט הוא גוף אחד שבו כל תתי המכלולים והחלקים צריכים להיות מתואמים ומסונכרנים, הוא מצהיר, “בעת פיתוח האלגוריתמים, אני נדרש לשים לב ולהתאים את עצמי למגבלות והאילוצים של הדיסציפלינות האחרות, לדעת מה יתרונותיהם ומתי ניתן לנצל יתרונות אלו על מנת לשפר את הביצועים של הצד שבאחריותי”.
ענבל, אלגוריתמאית ברפאל: "ברגע שיש בעיה נציגים מכל הדיסציפלינות יושבים יחד ומנסים לראות מאיזה כיוון אפשר לנסות לפתור אותה, כאשר כל מהנדס מסביר מה ההשפעות האפשריות עבור תחום האחריות שלו"
עובדת נוספת ברפאל היא ענבל, מפתחת אלגוריתמי בינה מלאכותית שמקצוע הליבה שלה הוא מדעי המחשב. “אני עוסקת במסגרת עבודתי במיפוי אזורים לא ידועים על ידי כלים אוטונומיים”, היא חושפת מה שניתן לומר על תפקידה. “התפקיד משלב בין דיסציפלינות שונות: הנדסת מכונות, אווירונאוטיקה, תוכנה, תקשורת, בינה מלאכותית, עיבוד תמונה, הנדסת חשמל ואלקטרוניקה והנדסת אנוש”.
כיצד את חווה את הדינמיקה בין מומחי הדיסציפלינות השונות?
“אין הפרדה בין המהנדסים מהתחומים השונים. ברגע שיש בעיה נציגים מכל הדיסציפלינות יושבים יחד ומנסים לראות מאיזה כיוון אפשר לנסות לפתור אותה, כאשר כל מהנדס מסביר מה ההשפעות האפשריות עבור תחום האחריות שלו. נקודות המבט השונות תורמות למציאת הפיתרון הטוב והיעיל ביותר, להעלות נקודות כשל אפשריות, וכולם מתגייסים על מנת לסייע למאמץ המשותף.”
למה בעצם חשוב בימינו להבין בכמה תחומים ולא רק בתחום הליבה?
“בכדי שהמערכת תעבוד לא מספיק שכל מודל יעבוד בצורה מושלמת בפני עצמו, שכן לכל תחום יש השפעה על שאר התחומים, ומשאבי החישוב על הכלי האוטונומי הם דלים ומשותפים. אם המעברים וחלוקת המשאבים לא תהיה מתואמת בצורה מושלמת בין המודלים השונים, ביצועי המערכת כולה ייפגעו”.
