.cls-double-arrow-down{fill:#fff} צפיות בבלוג

יצאנו ללבנון ב”מחול”

''מחול'' – ראש קרב מצררי נגד שריון ומטרות רכות עבור מערך ארטילרי - רקטי "חביב"

ד”ר גיורא מימון כתבה 42 בסדרת כתבות על היסטורית רפא”ל בעריכת ד”ר ראובן אשל

 

מבוא

מערכת “חביב” מורכבת מרביעיית רקטות ”חביב” עם ראש מצררי ”מחול”, המשוגרות לטווחים של עד 20 ק”מ במטח ממשגר הבנוי על תובת טנק ”שרמן” צה”לי ישן. הפצצונות המפוזרות מכל ראש מצרר מכסות שטח אליפטי גדול. המערכת פותחה במחצית השנייה של שנות השבעים בשיתוף פעולה בין התע”ש ורפא”ל, כאשר החלוקה הייתה:

– ראש קרבי מצררי המכיל פצצונות בעלות אפקט  נגד טנקים ומטרות רכות ואמצעי לפיזורם – רפא”ל.

– רקטה בעלת הנעת דלק מוצק, על בסיס רקטות “עברי” של התע”ש – באחריותה.

– משגר הבנוי על תובת טנק ”שרמן” (איור 1), מבוסס על משגר “אפיסקופי” של תע”ש, ונושא ארבע

רקטות –   באחריות התע”ש.

משגר ''חביב'' טעון בארבע רקטות דמה במשקל מבצעי, לקראת ניסוי דרך
איור 1 – משגר ''חביב'' טעון בארבע רקטות דמה במשקל מבצעי, לקראת ניסוי דרך בראש המשגר, מעל הרקטות, יושב ראש הפרויקט, מחבר כתבה זו

פיתוח הראש הקרבי (רש”ק) ואמצעי פיזור 1,100 הפצצונות שבו כונה ברפא”ל “מחול” ופותח על ידי צוות משולב המורכב ממספר שטחי מחקר בחטיבת אווירומכניקה דאז – כאשר שטח מבנה ואווירודינמיקה מוביל את הפרויקט הרפא”לי. הובלה כזאת הייתה חריגה לעומת שיטת ההובלה הקלאסית שנהגה אז ברפא”ל. נתייחס אליה בהמשך.

מערכת ”חביב”

מטרת המערכת היא פגיעה בסוללות ארטילריות של האויב  וברכב קרבי משוריין (רק”מ) שלו, הן על ידי פגיעה והריסה של מרכיבים משוריינים של המטרות והן על ידי פגיעה בלוחמים המפעילים מערכות אלה. חקר ביצועים שנעשה בשטח מבנה ואווירודינמיקה הראה ביצועים טובים, כאשר מטרה בקוטר 400 מטר (125 דונם!) מתכסה בפצצונות באופן הומוגני.

לאור ניסיון החטיבה והצלחותיה בתכן מערכות מצרריות אוויריות עם פיזור צנטריפוגלי, הוחלט גם בפרוייקט זה לבצע פיזור צנטריפוגלי של האלמנטים המצרריים. לשם כך תוכנן מנוע סחרור – מנוע דלק מוצק (ראה איור 2) עם נחירים היקפיים אשר פעל כמו ממטרה, וגרם לסחרור כל הרש”ק המצררי תוך שתי שניות(!) מגלגול אווירודינמי איטי, לסחרור  של כ – 8000 סיבובים לדקה. בתוך גוף הרקטה  מזוודות 1,100 פצצונות  M-42 (אמריקאיות) שיש להן אפקט חדירת שריון באמצעות מטען חלול ואפקט נגד מטרות רכות עקב רסס המעטפת המחורצת. (ראה איור 3) המרעום הראשי של הרקטה מוברג בחרטומה ומכוון להגיע לפיצוץ מעל המטרה על פי לוח טווחים מתוכנן. קוטר הרש”ק 290 מ”מ, אורכו 3,150 מ”מ ומשקלו 360 ק”ג.

איור 2 -חתך בראש הרקטה המראה במרכז את מנוע הסחרור שבקצהו שמונה פיות כמעט משיקיות משמאל למנוע ניתן להבחין בפתילי הפיקוד הלבנים לחיתוך והפרדת הראש מהרקטה לקראת הסחרור, ומימין למנוע נראה חלק מהזיווד הצפוף של הפצצונות הצבועות ירוק בהיר.
איור 3 – חתך דרך פצצונת בו ניתן להבחין: א. בסרט שדורך את הפצצונת עקב הגרר האווירודינמי ב. בגרגירי החנ''ם הפועל על הליינר, ג. בליינר הקוני שהופך למחט מתכתית שנעה במהירות של מעל ק''מ בשנייה לחדירת המטרה

פעולת המערכת

לאחר הצבת מערכת השיגור לפגיעה באזור מטרה מסוים, מכוונים את מרעומי הרש”קים בהתאם ללוח הטווחים של המערכת. מבוצע ירי של הרקטה למסלול בליסטי ולאחר זמן הנקבע על ידי המרעום מופעלת מערכת החיתוך הפירוטכני. הרש”ק והחרטום מתנתקים באותו זמן ממנוע הרקטה, ובעזרת מנוע הסחרור מגיע תוך שתי שניות למהירות של כ – 8000 סיבובים לדקה. פתילי החיתוך של המערכת הפירוטכנית חותכים את המעטפת, והפצצונות יוצאות לדרכם, כאשר לכל פצצונת מהירות רדיאלית התחלתית על פי רדיוס מיקומה בשכבת הפצצונות המזוודת. הפצצונות נופלות תוך סיבוב עצמי ובעזרת סרט הבד המחובר אליהן משתחררת נצירה של כל פצצונת ופצצונת. עם הפגיעה מתפוצצת הפצצונת. המתאר הקרקעי של הפצצונות הוא מעגל מעט אליפטי, בקוטר של כ-400 מטר. דבר זה נותן כיסוי שטח בן 125 דונם!

אתגרי הפיתוח

  • עוד לפני תחילת הפיתוח עמדו בפנינו אתגרי “שכנוע” שעיקרן הוכחה (תאורטית לפחות, בשלב ראשון) כי רש”ק מצררי יביא לתוצאות הרצויות בעת הפעלתו. דבר זה היה כרוך במאמץ מיוחד בקבוצת חקר הביצועים של שטח מבנה ואוירודינמיקה (מו”א). לאחר מכן היינו צריכים לבחון את הישגי העבר של רפא”ל בפיזור תת חימושים ולקבוע את שיטת הפיזור הרצויה. משנבחרה שיטת הפיזור הצנטריפוגלי היה צורך בפתרון הנדסי אשר יאפשר את סחרור המערכת למהירויות הסחרור הנחוצות, ללא שתהיה אי יציבות בדינמיקת כל הרש”ק כגוף חופשי באוויר. הדבר חייב חיתוך החרטום הקוני בנוסף לחיתוך מנוע הרקטה, זאת כלקח מאי יציבות אווירודינמית שאובחנה בניסוי ראשוני בו סוחרר הרש”ק עם החרטום הקוני.
  • ההחלטה על פיתוח מנוע סחרור בעל דלק מוצק הייתה נועזת, מאחר ומעולם לא נבנה “יצור” כזה ברפא”ל ולמיטב ידיעתנו גם בעולם.
  • עמדנו גם בפני הבעיות של תכנון ניסויי שדה לרקטות בעלות טווח של 20 ק”מ באופן שיאפשר מיצוי נתוני הדינמיקה של פתיחת הרש”ק המשפיעים על דינמיקת הפיזור והן בחינת פיזור הפצצונות על פני שטח גדול.
  • הצורך לעבוד בפיתוח ביחד עם מפעל אחר (התעשיה הצבאית) אשר נחשב ל”מתחרה” בפיתוח חימושים שונים היווה אף הוא אתגר בפני צוות הפיתוח הרפא”לי.
  • לסיכום האתגרים היינו צריכים לעבוד בתוך מסגרת מוכתבת של לוח זמנים ותקצוב, כאשר כל המערכת מלאה ב”רצונות” של גופים שונים.

העושים במלאכה (צויינו רק תארי ד”ר בתקופת הפיתוח)

  • פרוייקט פיתוח הראש הקרבי “מחול” הובל על ידי שטח מבנה ואוירודינמיקה (מו”א). השטח, שהוא שטח מטריצי-מקצועי, לא היה אמון על הובלת פרוייקטים, אולם ד”ר ק.ז., ראש השטח בתחילת הפרויקט (רביע ראשון של 1975), היה משוכנע כי יכולותיו הבין-תחומיות של השטח ותחומיו יוכלו להביא לפיתוח יעיל ומתוחכם ושכנע בכך את ראש החטיבה דאז, צבי עבר. ק.ז. מונה לראש הפרוייקט (בנוסף על תפקידו כראש השטח) וניווט דרכו בניהול הפרוייקט בכישרון וידע.
  • עם יציאתו של ק.ז. לשבתון בסוף שנות השבעים, עבר תפקיד ניהול השטח לידי ד”ר גיורא מימון, אשר גם הוא הסכים להיות ראש הפרויקט בנוסף על תפקידו כראש השטח.
  • את התכן המכני של הרש”ק הוביל מהנדס צעיר משטח מערכות חימוש אווירי (מח”א), אחד השטחים המכניים של החטיבה, בשם מיקי שרי.
  • בשנת 1978 קלטנו לתחום מבנה את בעז כהן, מהנדס צעיר בעל ניסיון צבאי בנושאי שריון, לטיפול בהשפעה הדדית ותאום משגר-רקטה ובעמידת הרקטות בתנאי נסיעה קשים.
  • תכן מנוע הסחרור הוטל על משה מנור, טכנאי בכיר וותיק בשטח הנעה שבחטיבה.
  • התכן האווירודינמי המאתגר הוטל על יונה מנלה ויעקב פרוכט ממו”א.
  • חקר הביצועים בוצע על ידי מנשה ברוש מתחום מיצוי נתונים שבמו”א.
  • תכן המערכת הפירוטכנית הוטל על מי שהתמחה בכך – ארווין רייטר (ז”ל).
  • בנושאי חוזק המבנה והאווירו-אלסטיות של הרש”ק עסק דב אלידע ממו”א.
  • מוני נייגר מתחום אווירו-בליסטיקה במו”א היה אחראי לתכנון ניסויי השדה, במסגרתם פותחה שיטה חדשנית למיפוי מהיר של נקודות הפגיעה של 4,400 הפצצונות ממטח של ארבע רקטות.
  • כל הצוות הרפא”לי הנ”ל עמד במטלות הפרוייקט, ועבד בשיתוף עם אנשי התעשייה הצבאית במפעל “גבעון” בניהולו של שלמה הראל, אשר הובילו את תכן הרקטה והמשגר. הצורך לשתף פעולה עם תעשיה מחוץ לרפא”ל היה אז בלתי שגרתי, וגם יצר יחד עם ההישגים הטכניים והפיתוח המוצלח, חיכוכים אשר נפתרו בהבנה משותפת.
  • תכנית הפיתוח לוותה על ידי הגברת עזה ערב מיחידת מו”פ/מעט”ר (מערכות טילים ורקטות) בהנהלת משרד הביטחון.
  • השלב המבצעי לווה ע”י משה קורט ממפא”ת בהנהלת משרד הביטחון.

קשרים עם הצבא האמריקאי

בתקופת הפיתוח של “מחול” גילה הצבא האמריקאי ענין ברקטות ארטילריות מצרריות, ונוצר קשר מומחים בין רפא”ל לצבא האמריקאי בפיקטיני ארסנל שבמדינת ניו-ג’רסי. בעבר ניסו האמריקאים לפתח פיזור צנטריפוגלי – ללא הצלחה. סוד הפיזור הנכון הוצג בעבודת הדוקטורט של בן-ציון נווה, מוותיקי מו”א ולימים מנכ”ל רפא”ל. הצבא האמריקאי מימן אצלנו מחקר על חימוש מפוזר בסיבוב שנקרא על ידו (Spin Dispersion Technology), בקיצור קראנו לו SDT  ובעברית “סאדאת”, שבוצע אף הוא בהובלת מו”א. פצצונות 42M אינרטיות לצרכי הפיתוח קיבלנו מהצבא האמריקאי במתנה. רק עם התקדמות הפיתוח בארץ נבנה בתע”ש קו ייצור לפצצונות שכונו 77M. בשלב מסוים החלו האמריקאים בפרויקט MLRS  (Multiple Launch Rocket System)  שלימים הסתיים בהצלחה, ואשר נמכר גם לחיל התותחנים הישראלי. וכך, מבחינה מסחרית, ניצחו האמריקאים בתחרות. מבחינתנו אנו מערכת “חביב” הקדימה את זמנה בעשור!!!

 

שימוש במערכת במלחמת ”שלום הגליל” (של”ג) – 1982

במלחמת ”שלום הגליל” נעשה שימוש מבצעי בכל מלאי הרקטות שהיו במחסני צה”ל – ראה איור 4, וזאת במסגרת חילוץ הגדוד המכותר באזור סולטן יעקב.  

איור 4 – שיגור רקטת ''חביב'' במלחמת ''שלום הגליל'' המשגר התורן מוסתר על ידי עשן הרקטה. ברקע ניתן להבחין במשגר נוסף זמין לירי

ד”ר בעז כהן, מצוות פיתוח “מחול” היה באזור בעת הקרב ואת רשמיו כתב לידיעון רפא”ל. נביא כאן מקצת מדבריו:

“יוני 1982. גויסתי למילואים כמפקד פלוגת טנקים במסגרת גיוס חירום של אוגדת מילואים ביום השלישי למלחמה. עלינו לחזית מיחידת מחסני החירום (ימ”ח) לגבול הצפון ומשם נכנסנו ללבנון בעקבות האוגדה שהובילה בציר המזרחי בבקעת הלבנון. אני קבלתי משימה להיות הפלוגה המובילה בגדוד … נכנסנו למה שנקרא “הבקעה הקטנה” וקיבלנו משימה לעבור דרך האוגדה שלפנינו ולהתייצב על כביש ביירות-דמשק”.

“תוך כדי תנועה זו ראיתי לפתע כלים מוכרים ו”חביבים”. גדוד ה”חביב” נסע והתמקם בגזרתנו. הכלים נראו [לחיילי פלוגתי ומפקדיו] מוזרים ולא מוכרים ורבים נבהלו ושאלו ברשת הקשר מה זה? מישהו אפילו חשב שהם סורים וכמעט פתח באש. אני זיהיתי מיד את הכלים שאותם ראיתי לאחרונה בשדה הניסויים “שדמה”, והרגשתי גאווה רבה, אך לא יכולתי לספר על כך לצוות שלי. זיהיתי גם את קצין הפרוייקט במפא”ת (סא”ל משה קורט) שליווה את המשגרים ואותו הכרתי מהעבודה… הגדוד שנלכד בסולטן יעקב חולץ תוך שימוש במסך אש מסיבי בו השתתפו כל הכלים הארטילריים שהיו בגזרה. במכת אש זו נעשה שימוש מבצעי בכל מלאי רקטות ה”חביב” לשיתוק הסוללות הארטילריות הסוריות שאיימו על החילוץ – וזה בדיוק היה יעדן!  הייתה בכך תחושת סיפוק רבה וגאווה להיות חבר בצוות הפיתוח”.

הישגים ייחודיים במערכת

בתהליך פיתוח “מחול”נעשו מספר פעולות ייחודיות, אשר ראוי לציינם מעבר להליכי פיתוח סטנדרטיים:

א. הובלת פרויקט על ידי שטח מבנה ואוירו-דינמיקה, יצרה תקשורת מצוינת בין אנשי צוות הפיתוח.

ב. פיתוח מוצלח ומהיר של מנוע סחרור בשטח הנעה, אשר נעשה לראשונה (ואולי לא נשנה) בעולם.

ג. מערכת פירוטכנית לחיתוך מעטפת רש”ק הנעזרת במאמצים הצנטריפוגליים השוררים בזמן הסחרור.

    לכן נדרשו פתילי חיתוך קטנים מהמקובל לעוביי מעטפות דומות. הפתילים אינם חותכים ללא סחרור.

ד. בניסויי שדה נורו הרקטות אל תוך “שדמה” מאתרים מרוחקים כעשרים ק”מ צפונה ודרומה, על מנת

    לחקור את סחרור הרש”ק, פתיחתו ופיזור הפצצונות שהיו פערי הידע בפרויקט הנדון, ואשר עבורן

    חיפשנו תשובות.

ה. ירי רקטות לאחר חימומן וקירורן על פי המפרט במקנור (מתקן קירור וחימום) של חיל חימוש, שהוצב

   בשטח השיגור. זכורות לי דפיקות הלב שליווני בעת הספירה לאחור בניסוי זה. הניסוי עבר ללא תקלה.

ו. מיפוי מתאר הפצצונות על הקרקע בעת ניסויי הירי. בניסוי טיפוסי היו שתיים עד ארבע רקטות, כל  

   אחת עם 1100 פצצונות, כלומר מיפוי של 4400 עצמים על שטחי המישר. האחראי לניסויי שדה  

   במו”א, מוני נייגר, פיתח שיטה בעזרתה זמן מיפוי פצצונות מארבע רקטות ירד משלושה ימים לשלוש

   שעות בלבד, ייעול ביותר מסדר גודל!

ז. למרות פערי הידע הפיתוח הסתיים בהתאם ללוח הזמנים המתוכנן, ובתוך המסגרת התקציבית

    שהוכתבה לנו. פרטים בדו”ח שכתב המחבר בסיום הפיתוח).

ח. ביצועי המערכת הוכחו מבצעית במלחמת ”שלום הגליל”.

לאחר המלחמה קיבלו מנהלי רפא”ל והתע”ש מכתב הוקרה מסגן הרמטכ”ל על תרומה זו למלחמה. מכתב זה מוצג באיור 5 :

איור 5 – מכתב הוקרה של סגן הרמטכ''ל לתע''ש ורפא''ל לאחר מלחמת שלום הגליל
Your Browser is Outdated
Please update your browser to view this site in a manner that is correct. Download one of the latest versions of browsers here:

This website uses cookies to ensure you get the best experience possible קרא עוד