תמי מספרת על ניצני התכנית: “בשנת 2007 ראש החטיבה, מנחם קדרון, קרא לנו, הוא אמר שאנחנו חייבים להתחיל ולממש פעילות למען הקהילה כי זה חלק מהחזון. אני מיד קפצתי על ההזדמנות, אני ידעתי מה אני רוצה לעשות. הרי אני ועוד סטודנטית אחת היינו הבנות היחידות בפקולטה להנדסת מכונות, אני לא ראיתי סיבה שלא יהיו יותר. רציתי לנפץ את הקלישאה ‘מדעניות זה חלוק לבן עם משקפיים’, רציתי לדחות את הפחד של בנות שפיזיקה ומתמטיקה זה נורא ואיום וזה רק לבנים”.
בבסיס הרעיון היה לחשוף את הבנות עוד בתחילת חטיבת הביניים והתיכון למקצועות ההנדסה והטכנולוגיה. “העקרונות והתשתית ששמתי עבורנו, היו חשיפה למוקדים וליכולות טכנולוגיות והתנסות מעשית, השתלבות בניסויים, הכרות עם עבודה במוסד מדעי טכנולוגי, פגישות עם נשים מובילות לדוגמא אישית וקיום דיאלוג בין דורי בקבוצות גילאים שונות. בנינו את התכנית כך שתחילה נפגשים הורים ותלמידות, לאחר מכן מתקיים פאנל שאלות תשובות עם נשים מובילות ואז קיימנו בין ארבעה לחמישה מפגשים מקצועיים של חשיפה. מפגש סיום התמקד בהעצמה ומשוב ולקחים וכך המשכנו הלאה.”
התכנית התחילה בבית הספר אורט מוצקין עם 10 מהנדסות מתנדבות ורצה למעלה מעשור. כיום, שנת 2021, בתכנית משתתפות כ-400 תלמידות, ב-15 פרויקטים, ב-10 רשויות מקומיות וערים מרכזיות באזור הצפון. את התכנית מלוות כ-100 מדעניות ומהנדסות של רפאל. תמי, שבשנת 2016 פרשה לגמלאות, התרגשה לשמוע על כך שהתכנית הכפילה את פעילותה בקהילה ומגיעה לעוד ועוד בנות.