.cls-double-arrow-down{fill:#fff} צפיות בבלוג

הטכנולוגיה החדשה שנמצאת על הכוונת של מדינת ישראל: קוונטים

רשת זמן לאומית, קסדות למיפוי מוח, ומדידת תנועות קרקעיות בעומק האדמה – לא זה לא מדע בדיוני, זה בדיוק מה שצפוי לקרות בישראל עם הקמת מאגד הקוונטים לטכנולוגיות חישה קוונטית

כמות צפיות במאמר: 595

כחלק מהתכנית הלאומית למדע וטכנולוגיות קוונטים בישראל, הוקם לפני כשנה המאגד לטכנולוגיות חישה קוונטית – בהובלת רשות החדשנות  ובהשתתפות גורמי אקדמיה וחברות שחוקרות את הנושא. המאגד הוא למעשה “אקוסיסטם” המורכב מתעשייה, עסקים ואקדמיה כאשר כל אחד מן השותפים מביא את הערך המוסף שלו לשולחן, לטובת פיתוח תשתית טכנולוגית עבור מדינת ישראל. מחר ייערך יום עיון ראשון של המאגד בו חברות רפאל, אקיוביט, התעשייה-האווירית, מכון ויצמן, הטכניון, אוניברסיטת בר-אילן, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת אריאל, ואוניברסיטת בן-גוריון שבנגב. גם חברת סלקום וחברת החשמל לוקחות חלק במאגד, בעיקר בהיבט המשתמש, הגדרת נקודות עבודה ואישרור הטכנולוגיות עבור גופי המאגד. בכנס המקצועי שפתוח לקהל הרחב, ישתתפו מומחים מהארץ ומהעולם ויסקרו תחומים שונים הנוגעים לחיישנים מדויקים, בפרט לשעונים אטומיים, חיישנים מגנטיים וחיישני גרביטציה קוונטיים.

 

ד”ר אריק בר חיים, מהרשות לחדשנות אשר מובילה את המאגד הזה ומאגדים נוספים, מספר על הרקע להקמת המאגד: “תורת הקוונטים אינה תורה חדשה, יסודות הטכנולוגיה הקוונטית קיימים כבר כ-120 שנה. טכנולוגיות קוונטים משמשות את העולם ולפעמים לא יודעים שמדובר בטכנולוגיות הנסמכות על תורת הקוונטים, למשל יכולות לייזר- לטובת ניתוחי עיניים, טיפולים קוסמטיים בלייזר, ניתוץ אבנים בלייזר, טכנולוגיות מוליכים למחצה ועוד. המאגד מהווה פלטפורמה ייחודית לקידום טכנולוגיות ולפיתוח מוצרים באמצעות זה שכל אחד מהשותפים מביא  מעולמו לכל המערכת, ובכך יש שיתופיות של מידע וסינרגיה בין כולם”.

ד"ר אריק בר חיים, הרשות לחדשנות
ד"ר ניצן לינק, מהנדסת מערכת ראשית ברפאל ויו"ר המאגד

 

ד”ר ניצן לינק, מהנדסת מערכת ראשית ברפאל, ויו”ר המאגד, מסבירה למה אנחנו צריכים את הטכנולוגיה הזו:  “בכל הקשור לדיוק זמן וסנכרון זמן במערכות ותשתיות גדולות וקריטיות כמו- חברת חשמל, בנקים, בורסה, תחבורה ציבורית ועוד, מדינת ישראל יכולה להיתרם רבות עם התפתחות הטכנולוגיות האלה- על שלל האפליקציות שלהן כגון בידוד אטומים, מזעור יכולות ועוד. על זה אנחנו עובדים במאגד. מגנטומטרים- החישה של שדות מגנטיים יכולה לעזור בהגנה על גבולות ועל אסדות גז, ולהביא לפריצות דרך גם בעולם הרפואי. למשל דוגמא לשימוש רפואי-  מעין קסדה קוונטית המכילה עשרות ומאות חיישנים קטנים אשר מבצעת דימוי ומיפוי של המוח ופעולות מוח. קסדה כזו יכולה לזהות תגובות מינוריות ביותר במוח האדם, יכולות שאין היום בעולם הרפואה, וכל זה בצורה לא פולשנית ומרחוק. טכנולוגיות מסוג זה שמות את האנושות כולה במקום אחר מהרבה בחינות”, מדגישה לינק, וממשיכה לפרט גם בנושא מדידות גרבימטריות: “בגרבימטרים ניתן לאמוד בצורה מדויקת להפליא את כל נושא תזוזות ותנועות גיאולוגיות ולהרגיש רעידות אדמה. הכוונה היא לייצר מחקרים שיועילו לתשתיות של מדינת ישראל”.

המחקר הקוונטי היישומי תופס בשנים האחרונות תאוצה ומדינת ישראל מובילה מגמה לאומית בשנתיים האחרונות ,לפתח את יכולותיה בתחום. “קוונטים”, מונח שעד כה היה מוכר בעיקר לפיזיקאים ולחובבי מדע בדיוני, הפך לאחרונה מוכר וחברות וארגונים רבים מזהים את הפוטנציאל העצום של הטכנולוגיה הקוונטית.

 

רונן וולף מהתעשייה האווירית מוסיף: ” המאגד הוא הזדמנות לשיתוף פעולה של גופים עסקיים ואקדמיים ליצירת אקוסיסטם ייחודי, שמטרתו להבטיח את בטחון המדינה”. וולף משמש כראש פרויקט באלתא ומנהל בין היתר תשתית טכנולוגית כבר שנים רבות בתחום החישה הקוונטית, בדגש על גרבימטריה. “הפעילות של התעשייה האווירית בתחום הקוונטיקה מהווה קפיצת מדרגה טכנולוגית שתשפיע על כל תחומי החיים שלנו. חיישנים קוונטיים מספקים מדידות רגישות, מדויקות ויציבות במטרה לחוש פרמטרים חיצוניים כמו זמן, שדה מגנטי, תאוצה וכח כבידה. שיתוף הפעולה בין הממשלה, האקדמיה והמגזר העסקי מהווה יתרון אל מול החברות הזרות המתחרות בתחום, ונועד למצב את מעמדה של ישראל כמובילה בתחום הטכנולוגיה הקוונטית”.

רונן וולף, ראש פרויקט באלתא - התעשייה האווירית

שליטה בזמן ורשת זמן לאומית

ד”ר אבינועם שטרן, נשיא ומדען ראשי של חברת אקיוביט המפתחת ומייצרת שעונים אטומיים עבור לקוחות באר ובעולם, ואחת מחמשת החברות היחידות בעולם שעוסקת בפיתוח יכולות כאלו, מסביר את חשיבות השליטה בזמן: “אם ניקח את נושא הGPS, מה שפחות יודעים זה שה-GPS משמש בצורה מאוד נרחבת כמקור זמן מדויק, אך הבעיה שהיום הוא ניתן לשיבוש והטעייה ולכן אי אפשר לסמוך עליו. ומכאן הצורך במקורות עצמאיים של זמן מדויק על בסיס שעונים עמידים ומדויקים שעומדים בפני עצמם. בשעונים המוכרים לנו כיום הנמצאים בנייד קיימת סטייה, כלומר שעון לא מסונכרן יכול לפספס שניה או שתיים ביום. כשזה בנייד זה חסר משמעות אבל במערכת פיננסית לדוגמא, המבוססת על מסחר אוטומטי, נדרשים דיוקים מאוד גבוהים כדי לזהות מי מוכר ומי קונה ומתי, וכיצד גם ניתן לבלבל או לרמות את השוק, למשל”.

ד”ר ניצן לינק מסכמת: “למרות שההקמה של המאגד לוותה בקשיים אפשר להגיד ששיתוף פעולה בין החברות קיים בצורה שקופה וזה לא טריוויאלי, יש פה חברות מתחרות ותחרות בין האקדמיות, אך בסוף כולם שמים את האגו בצד ונרתמים למשימה. המאגד הוא פלטפורמה מצוינת למימוש יכולות שכל אחד בפרד לא היה מגיע אליהן לבד. אני חושבת שהמאגד הזה הוא הוכחה  שכשיש מטרה ויש כיוון הפוליטיקה זזה הצידה והטכנולוגיה מנצחת.”

Your Browser is Outdated
Please update your browser to view this site in a manner that is correct. Download one of the latest versions of browsers here:

This website uses cookies to ensure you get the best experience possible קרא עוד